חיפוש: באתר באינטרנט
חפש
  אתר הבית של רופאי השיניים בישראל
הפוך לדף הבית הפוך לדף הבית הוסף למועדפים הוסף למועדפים
  דף הבית >  מאמרים
 
 
מאמרים
דנטופוביה
דנטופוביה
המתרפא הדנטאלי החרד: מאפיינים ופתרונות
מאת: פרופ' אליעזר קופמן, ד"ר רובי ינקו, ד"ר גלית קין אלמוזנינו, ד"ר אנה פיקובסקי, ד"ר סילבינה פרידלנדר-בר

פחד הינו אחד האינסטינקטים העיקריים המגינים על יצורים חיים עליונים, מפני סכנה. זוהי תגובה פיזיולוגית אמוציונלית הסתגלותית החיונית לקיום האורגניזם. אולם ישנם מצבים אצל בני האדם בהם אינסטיקט חשוב ומגן זה, מתעורר גם במצבים שאינם מסכנים את האורגניזם. תגובה מוגזמת זו הופכת לעיתים להתנסות מייסרת ומשבשת חיים, למטופל הדנטאלי ולסובבים אותו.

הגדרת החרדה הדנטאלית לפי Chorah1 היא תגובת המתרפא לעקה (stress) האופייניים למצב הדנטאלי. הנתונים מעידים על כך שמדובר בתופעה רחבה - כ-50-70 אחוז מהאוכלוסיה הכללית במדינות מערביות מתועשות חווים חרדה בדרגות שונות בעת ביקור במרפאת שיניים. כ-15 אחוז מכלל האוכלוסיה יבטלו או ידחו פגישות לטיפול שיניים, לעיתים קרובות (stauthard)2, (Gatchell)3. חרדה מפני טיפול שיניים מדורגת במקום החמישי מבין כל המצבים מעוררי החרדה באוכלוסיה הכללית (Argas)4. כדי לאפשר טיפול שיניים במטופלים חרדים חשוב לדעת ולהבין אילו גירויים במרפאת השיניים מעוררים את החרדה הרבה ביותר. Oosterink מציין במאמר מפורט 67 גירויים מעוררי חרדה במרפאת השיניים אשר מדורגים לפי סדר יורד בהיררכיה כאשר החמישיה המפחידה הפותחת היא:

א. קבלת טיפול כירורגי בחלל הפה.

ב. איבוד חניכיים.

ג. קבלת טיפול שורש.

ד. אלחוש מקומי לא מספיק.

ה. עקירת שן או טוחנת.

הגירוי הפחות מפחיד בסדרה הוא ראיית החלוק הלבן של הרופא 5Oosterink. קיימים פקטורים רבים נוספים הקשורים לחרדה דנטאלית כמו מגדר, גיל, ומצב סוציואקונומי, המשפיעים על דרגות החרדה. נשים, לדוגמא, הדגימו שכיחות חרדה גבוהה מפני טיפול שיניים בהשוואה לגברים (13.8 אחוז לעומת 5.6 אחוז בהתאמה) (Doerr)6 (Settinery)7. קיימים דיווחים על כך שרמות החרדה מפני טיפול שיניים מתגברות עם הגיל ומגיעות לשיא בגילאי 46-64. לאחר מכן יורדות רמות החרדה ככל שמתבגרים8,9 10(armfield kleiknecht).

בסקר שערך Bedi בשנת 2000 עלה שדרגת החרדה מפני טיפול שיניים אצל מטופלים דנטאלים בני 75 בבריטניה הייתה נמוכה מזו שנמצאה במטופלים צעירים יותר. יתר על כן, בסקר אחר נמצא מתאם בין דרגת החרדה מפני טיפול שיניים (Kaufman)12 ומצב השיניים והפה. בסקר אחר נמצא גם מתאם חיובי בין מצב הפה והשיניים והמצב הסוציואקונומי, דהיינו, ככל שהמצב הסוציואקונומי גרוע מצב הפה והשיניים גרוע גם כן (Doerr)6. בסקר שנערך לאחרונה באוסטרליה תואר מעגל ההזנחה הקושר בין חרדה מפני טיפול שיניים, תבניות קביעת התורים ובריאות השיניים והפה. מטופלים שביקרו במרפאת שיניים לפחות פעם בשנה הדגימו רמות חרדה נמוכות משמעותית מאלה שביקרו לעיתים פחות תכופות armfield))9. בעבודה אחרת הודגם שמטופלים שלא ביקרו באופן סדיר במרפאות שיניים, רוב ביקוריהם היו לצורך טיפול במצבי חירום וכאבים (6(Doerr 9(armfield).

נתון מאלף נוסף מעבודתם של Mellor ושל Armfield מצביע על כך שככל שמספר השיניים המטופלות (DMF) היה גבוה יותר, כך רמת החרדה מפני טיפול שיניים הייתה נמוכה יותר. במילים אחרות, ביקורים תכופים אצל רופא השיניים מתורגמים לגילוי מוקדם של נגעים ולטיפולים מונעים שהם פחות חודרניים ודרמטיים מאשר טיפול במצב חירום וכאבים
(Mellor, Armfiled)9,13.

עבודה נוספת חקרה את הקשר בין רמת החרדה מפני טיפול שיניים ובין המצאות ביטוח פרטי לטיפולי שיניים. מטופלים שהיה ברשותם ביטוח פרטי לטיפולי שיניים הדגימו רמות חרדה נמוכות יותר מפני טיפול שיניים, מאלה שלא החזיקו בביטוח פרטי (Doerr)6. בנוסף לידע חשוב זה על קשר בין רמת חרדה מפני טיפול שיניים ובין תדירות הביקורים אצל רופא השיניים קיימת עדות נוספת לכך שהחרדה מפני טיפול שיניים נמצאת ביחס ישר למשך הזמן שחלף מאז הביקור האחרון אצל רופא השיניים (Mellor)13.

גם נושא ההתייחסות של רופא השיניים למטופל החרד מפניו נחקר ביסודיות (hill)14. 85 אחוז מהרופאים בסקר הסכימו שטיפול במטופלים חרדים מפני טיפול שיניים הוא באחריות רופא השיניים, אולם כל אותם המשיבים גם דווחו שמטופלים אלה גורמים להם להרגשת דחק ובנוסף ציינו שלדעתם לא קיבלו את ההכשרה המתאימה בבתי הספר לרפואת שיניים, כדי לנהל טיפול בתופעה זו. באותו סקר נתגלה גם ששליש מרופאי השיניים המשיבים התנהלו כאילו לא קיימת כלל בעיה כזו של מטופלים חרדים, בעוד ששני שליש מרופאי השיניים ציינו שמטופלים החרדים מפני טיפול שיניים מהווים בעיה טיפולית. רבים מבין רופאי השיניים בסקר ציינו שטיפול במטופלים חרדים מגביר את תחושת הלחץ והמתח בעבודתם והם נוטים לזמן מטופלים "מעצבנים" אלה לפגישות רחוקות ככל האפשר (Wiener)15.

נקודה חשובה אחרת במערכת יחסים זו בין מטופל חרד מפני טיפול שיניים ורופא, היא התייחסות המטופל החרד לרופא השיניים. נמצא, שככל שהמטופל חרד יותר מפני טיפול השיניים הוא מדווח על יותר רגשות שליליים כלפי הרופא המטפל והדבר אף מתגבר בהתייחסות השלילית שיש למטופל החרד לשיננית הדנטאלית (Doerr)16. במחקר נוסף נמצא גם יחס ישר בין התייחסות שלילית של רופא השיניים למטופל כגון אי מתן תשומת לב מספקת לדאגתם על הבעיות בפיהם או גרימת רגשי אשם למטופל, ע"י הערות של רופא השיניים ובין רמות החרדה מפני טיפול שיניים (Johansson)16.

לסיכום: חרדה מפני טיפול השיניים שכיחה מאד במדינות מתועשות (50-70 אחוז) והיא החרדה החמישית בשכיחותה בין החרדות הנפוצות.

מאפייני התנהגות

מאפייני ההתנהגות של המתרפא החרד הם:

א. הימנעות מטיפולי שיניים - לעיתים מוחלטת ולעיתים קביעת תורים וביטולם בצורה תכופה.

ב. אי שקט נפשי ומוטורי לפני הפגישה עם רופא השיניים (לילות ללא שינה).

ג. סומטיזציה - פעילות מוגברת של המערכת האוטונומית, דהיינו, עלייה בלחץ הדם, בדופק כמו גם פריסטלטיקה מוגברת או מופחתת והזעה במיוחד בכפות הידיים.

ד. מתח רב על כיסא הטיפולים, המתבטא בטונוס שרירים מוגבר ובין השאר בלפיתת משענות כסא הטיפולים בכח רב (תופעת פרקי הידיים הלבנים ((White knuckle phenomenon.

ה. דברנות יתר - שאלות רבות למטפל וניסיון דחיית הבדיקה או הטיפול בדיבורים ובבקשות חוזרות לשטיפת הפה.

ו. הרמת הכתפיים - (תופעת הכתפיים הגבוהות) לגובה הפה עד כדי מניעת אפשרות מהמטפל להגיע לפה, כדי להגן על הפה מפני גירוי הטיפול.

ז. שמירה על אופצית בריחה - רגל אחת שמוטה מהכסא לכוון הרצפה כדי לשמור על נתיב מילוט.

ח. הומור שחור - הערות וביטויים ציניים על האופי הסדיסטי של רפואת השיניים.

מהם הגירויים המפחידים ביותר במרפאת השיניים?
לא מפתיע, שאלה הגירויים החודרניים והכואבים. לדוגמא, כירורגיה של חלל הפה, ניתוחי חניכיים וטיפולי שורש כמו גם פעולות של שתלים ופעולות אחרות הכרוכות בכך.

מהו הפרופיל האופייני של המטופל החרד מפני טיפול שיניים? פרופיל אופייני מצביע על מטופל בן 40-64 שנה עם רמת הכנסה ומספר שנות לימוד נמוכים מהרגיל. כמו כן קרוב לוודאי שיבקר אצל רופא השיניים לעיתים נדירות ולא באופן סדיר. סביר גם להניח שלא יהיה לו ביטוח שיניים. בנוסף, קרוב לוודאי שיהיה קשר ישיר בין רמת החרדה של המטופל החרד מפני טיפול שיניים ובין מצבו הדנטאלי כמו גם היחס השלילי שלו לרופא השיניים.

הטיפול במטופל החרד

למזלנו, יודעת רפואת השיניים לתת מענה לבעיות אלה של המטופל החרד. שיטות התנהגותיות כגון הפחתת רגישות מפני הגירויים המפחידים (desensitization), הרפיות מסוגים שונים כגון דמיון מודרך והיפנוזה וכמובן הספקטרום הרחב של פרמקוסדציה pharmacosedation)) והרדמה כללית. שיטות התנהגותיות הן שיטות מוצלחות אך ברוב המקרים דורשות זמן רב, מיומנות - אם התנהגותית ואם היפנוטית (עם רישוי מתאים) - ואינן מתאימות לחלק מהאוכלוסיה. האמצעים הפרמקולוגים הם יעילים מאד וברוב המקרים 85) אחוז) מתאימים לטיפול במקרים של חרדה מפני טיפול שיניים. אולי כאן המקום לציין בגאווה שאת שיטות השליטה בחרדה ובכאב פיתחו רופאי שיניים.

שני רופאי שיניים היו הראשונים להציג לקהילייה הרפואית את ההרדמה הכללית, שהיא השליטה האבסולוטית לשליטה בכאב ובחרדה. בשנת 1844, היה רופא שיניים בשם Horace Wells הראשון להציג הרדמה כללית באמצעות דו חנקן חמצני (N2O) והוכר ע"י ההסתדרות הרפואית האמריקאית AMA כאבי ההרדמה הכללית. בשנת 1845, הציג רופא שינים אחר בשם Thomas William Green Morton את ההרדמה הכללית באמצעות אתר. גם הסדציה (הרגעה תרופתית תוך וורידית) היא תוצאה של עבודה חלוצית של שני רופאי שיניים בשנות השלושים של המאה הקודמת, משני עברי האוקיינוס האטלנטי. האחד, Niels Bjorn Jorgensen באוניברסיטת לומה לינדה בקליפורניה והשני, Dramond Jackson באנגליה. שניהם העדיפו להרגיע את מטופליהם במתן תרופות סדטיביות תוך ורידיות ללא השראת הרדמה. לשיטת הסדציה התוך וורידית שלהם הם קראו "שנת הדמדומים הפרמקולוגית" Twilight sleep"", בה המטופל נמצא בהכרה, מגיב לגירויים ושומר על רפלקסי הגנה כגון שיעול ושמירה על נתיב אוויר פתוח ללא דיכוי נשימתי משמעותי.

יש לציין, שגם ההרדמה הכללית כמו גם ההרגעה התוך וורידית, אומצו מיד על ידי הקהילה הרפואית ואין היום כמעט אף פרוצדורה רפואית חודרנית שבה אין משתמשים באחת משיטות אלו.

רפואת השיניים המודרנית היא נועזת יותר, אינטנסיבית יותר וחודרנית יותר (פרוצדורות של השתלות שיניים כמו גם הרמת סינוס, ניתוחי חניכיים ופעולות אסתטיות) ומגיעה לאוכלוסיה רחבה יותר מבעבר, כולל מטופלים מבוגרים עם בעיות רפואיות. חולים הסובלים מבעיות רפואיות ומקבלים טיפול שיניים באמצעות סדציה, נהנים מיתרונות של הגדלת הבטיחות בטיפול בהם הודות להפחתת העקה הטיפולית וחמצון היתר, כמו גם ניטור צמוד לאורך הטיפול.

לרפואת השיניים, בניגוד חד וקיצוני לתדמית הגרועה ממנה היא סובלת, יש עבר והווה מפוארים בשליטה בכאב וחרדה. כפי שצוין לעיל, החלוצים ופורצי הדרך בשיטות שיכוך הכאב והחרדה היו רופאי שיניים. אין ספק ששיטות אלו של סדציה והרדמה כללית, מקלות מאד על המטופלים ופותחות בפני רופאי השיניים חלון הזדמנויות להעברת הפעולות הדנטאליות בהן הם מיומנים כל כך, גם למטופלים חרדים. גם מטופלים עם בעיות של רפלקס הקאה gagging)) מוגבר יכולים ליהנות מיתרונות הסדציה וההרדמה הכללית.

התופעה של מטופלים שאינם מושפעים מאלחוש מקומי גם היא נפוצה למדי ומטופלת בקלות יחסית באמצעות סדציה והרדמה כללית. הספרות המקצועית עדיין לא קבעה אם תופעות אלו של gagging ואלחוש מקומי שאינו יעיל, מהוות ביטויים שונים של תסמונת המתרפא החרד, אך שיטות שיכוך החרדה והכאב המצויות בידנו מאפשרות העברת הטיפול הדרוש בנוחיות רבה למטופל כמו גם למטפל. הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית במרכז הרפואי הדסה עין כרם, מקיימת מזה שנים רבות מרכז לטיפול שיניים המיועד למטופלים הסובלים מהבעיות שתוארו לעיל. "המרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה" שם לו למטרה להפיץ את הידע הקיים בתחום ולהכשיר סטודנטים לרפואת שיניים כמו גם מתמחים וגם משתלמים בלימודי המשך, להשתמש בשיטות העומדות לרשותו של רופא השיניים המודרני לרווחת מטופליו.

פרופ' אליעזר קופמן, מנהל המרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד"ר רובי ינקו, עמית בכיר במרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה, המחלקה לרפואת הפה. הפקולטה לרפואת שיניים, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד"ר גלית קין אלמוזנינו, מנהלת היחידה לרפואת הפה, המרכז הרפואי תל השומר צה"ל, עמיתה במרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד"ר אנה פיקובסקי, מתמחה במחלקה לרפואת הפה המרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית, ירושלים
ד"ר סילבינה פרידלנדר-ברנבוים, מנהלת מכון הדימות, עמיתה בכירה, המרכז לטיפול שיניים תחת סדציה והרדמה, המחלקה לרפואת הפה, הפקולטה לרפואת שיניים, המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית, ירושלים

רשימת מקורות לרשימת מקורות
שלח לחבר
שלח לחבר
שלח להדפסה
שלח להדפסה
שלח תגובה
שלח תגובה
כתבו לנו
כתבו לנו

אוריון - שיווק באינטרנט | בניית אתרים